ב-5 במרס 2003 אלי עשה את דרכו לבית החולים ״כרמל״ כדי לבקר את סבו החולה. הוא נסﬠ באוטובוס "אגד" בקו 37, בסביבות השעה 14:15, כשנעצר הנהג בתחנה בלב הכרמל בשדרות מוריה, הפעיל מחבל מתאבד מהחמאס שהיה על האוטובוס את חגורת הנפץ ופוצץ את ﬠצמו. אלי, שעלה על האוטובוס במרכז הכרמל, הספיק לנסוע תחנה אחת עד לפיצוץ. עם אלי נהרגו עוד שישה עשר בני אדם ורבים נוספים נפצﬠו.
ביום הפיגוע, כעשרים דקות לפני הפיגוע, התקשר אלי לאימו והודיע לה כי הוא מתכוון לנסוע לבקר את הסב. אימו ניסתה לשכנעו להמתין עד שתגיע ותיתן לו את הרכב אך אלי הודיע לה שהוא קופץ עכשיו, כי לאחר מכן תכנן לראות משחק כדורגל… עשרים דקות לאחר מכן שמעה נאוה האם מבזק חדשות ולבה ניבא לה רעות. בבהילות עזבה את מקום העבודה, הודיעה לבעלה ומייד נסעו לבית החולים רמב׳׳ם בתקווה שאולי יתבדו ואלי רק נפצﬠ… לאחר מכן יודיעו לה בעבודה שאלי הספיק להשאיר לה הודעה בתא הקולי:
"אמא תתקשרי אלי…"
אלי נמצא ללא רוח חיים באוטובוס ואקדחו בידו. לאחר מכן התברר שאלי חשד במחבל וניסה לבצע "נוהל עצירת חשוד" כאשר כיוון למחבל את אקדחו, ואז החליט המחבל להתפוצץ בו במקום בשעה שהמטרה המקורית של המחבל היתה להתפוצץ בצומת מרכז חורב בחיפה – צומת גדול וסואן במיוחד, כמה תחנות הלאה מהמקום.
מידע זה התגלה בחקירה מהמחבל השני, ערבי אזרח חיפה, שסייע למחבל המתפוצץ לקבל מידיו את חגורת הנפץ וידע היטב, כמתכנן הפיגוע, על המקום בו היה אמור להתבצע הפיגוע הנורא, דהיינו מרכז חורב ולא בתחנה בכניסה לכרמליה.
אקדחו של אלי נמסר להוריו של אלי הי"ד לזיכרון. אלי ייזכר כגיבור שלא מצא לנכון לברוח ולהציל את נפשו אלא הגדיל לעשות בכדי למנוע את הפיגוע הנורא ולהציל בני אדם ויחד איתם מצא את מותו.
כתבות מערוצי החדשות
ערוץ 2 – על סרטון ההנצחה
ערוץ 2
ערוץ 10
תמונות מזירת הפיגוע
